ביטוח חיים הוא הסכם ביטוח בין חברת ביטוח למבוטח, המקנה הטבה כספית במקרה של פגיעה בגופו של המבוטח, ובעיקר במקרה מותו.

ההטבה הכספית ניתנת בצורה של סכום חד-פעמי, או בצורה של קצבה חודשית. בתמורה לביטוח משלם המבוטח פרמיה חד-פעמית או תקופתית (לרוב חודשית).

פוליסות ביטוח חיים הן מסוגים הבאים:

ביטוח למקרה מוות:

פוליסת ריסק: פוליסה שבה התשלום החודשי משמש לביטוח מפני סיכון מוות בלבד (או מוות ונכות), ללא מרכיב של חיסכון.

פוליסה מסוג זה אינה מבטיחה כלל פרנסה לעת זקנה.

הגעת המבוטח לגיל שנקבע בפוליסה (בדרך כלל גיל פרישה).

 ביטוח החיים למשכנתא:

הבנקים מחייבים את הלווים לרכוש פוליסת ביטוח המפצה את הבנק בשווי יתרת ההלוואה במידה ואחד מבני הזוג נפטר.

תקופת הביטוח נקבעת בתום או סילוק משכנתא.

 ביטוח חיים למקרה נכות:

הפיכת המבוטח לנכה, כך שנפגעת יכולתו לפרנס את עצמו.

פוליסת ריסק: פוליסה שבה התשלום החודשי משמש לביטוח מפני סיכון נכות בלבד (או מוות ונכות), ללא מרכיב של חיסכון.

הגעת המבוטח לגיל שנקבע בפוליסה (בדרך כלל גיל פרישה).

 אובדן כושר עבודה:

הגנה מפני מקרה כתוצאה ממחלה או תאונה. כאשר המבוטח מאבד את כושר עבודתו בשיעור של 75% ומעלה

יש כמה סוגים של פוליסה:

רגילה:

אינו יכול לעסוק בעיסוק סביר, התואם את השכלתו והכשרתו בו עסק עד שנתיים טרם האירוע.

תקופת המתנה 3 חודשים.

תעסוקתית לצווארון לבן בלבד וקיים רק בפוליסות מסוג מנהלים או פרט:

אינו יכול בעקבותיו  אינו יכול לעסוק בעיסוק ספציפי בו עסק בשנתיים אחרונות.

תקופת המתנה 3 חודשים וניתן לרכוש בתוספת פרמיה קיצור תקופת המתנה לחודש ימים.

 מוצרים פנסיוניים: קרן פנסיה/ביטוח מנהלים:

יש להתייעץ עם יועץ/סוכן פנסיוני מורשה לגבי בחירת מוצר פנסיוני. בחירת המוצר אינה תואמת פרופיל האישי יכולה להשפיע לרעה על קבלת הקצבה בעתיד או על זכאות  בעת קבלת קצבת נכות בעת האירוע.

חובה לערוך ביטוח פנסיוני לעובדים ולעצמאים לפי ההסכם הקיבוצי הכללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק.

תוכנית ביטוח פנסיונית מקנה ביטוח למקרה מוות, נכות ואובדן כושר עבודה על פני השנים עד גיל הפרישה וחסכון לאחר גיל הפרישה עת נפסיק לעבוד.

יש הגבלה על הסכומים החודשיים שהמדינה מרשה להפקיד בקרן פנסיה: תקרת ההפקדה נקבעה ל- 20.5% מפעמיים תקרת השכר הממוצע במשק. השכר הממוצע נקבע על ידי ביטוח לאומי.

בקרן פנסיה יש תקופת אכשרה של 5 שנים למצב ביטוחי הקיים ומעבר לכך אין החרגה למצב הקיים.

בביטוח מנהלים המצב הקיים מוחרג ותנאי קבלה בתנאים מיוחדים או/ו בתוספת פרמיה.

 מוצר פנסיוני לשכירים:

 חלה חובה לעמוד בשיעורי הפרשה באופן מלא בכל אחד ממרכיבים בנפרד: פיצויים, תגמולים ואובדן כושר עבודה.

הטבות מס:

על הפקדת כספים לקרן פנסיה, המדינה מעניקה הטבות מס הכנסה. הטבות מס אלה ניתנות בגובה 35% על ההפקדה על ידי עובד מהמשכורת עד לתקרה המוטבת לפי סעיף 45א ולפי סעיף 47 על ההפרש בין משכורת מבוטחת עד למשכורת בפועל או עד לתקרה המוטבת (הנמוך מביניהם) או לעמית מוטב בהתאם לתנאים המזכים בפקודת מס הכנסה.

זכות הבחירה במוצר פנסיוני על ידי העובד, כולל זכות הניוד ומעבר בין תכניות פנסיה שונות.

 מוצר פנסיוני לעצמאים:

חובה לעמוד בשיעורי הפרשה מינימלית ללא חובת ההפרשה לכיסוי אי כושר.

חובת אחוז ההפרשה מפורסם כל שנה ומקנה הטבות בתשלום ביטוח לאומי.

מי שמרוויח עד מחצית השכר הממוצע במשק, כפי שנקבע על ידי ביטוח לאומי ב- 1.1.19) חייב להפקיד 4.5% מההכנסה החודשית.

על סכומים מעבר לשכר ממוצע במשק ועד לשכר ממוצע במשק לחודש יש לשלם עוד 12.55% מההכנסה החודשית. אין חובת הפקדה מעבר לסכומים אלה.

הטבות מס:

 הפקדות לקרן פנסיה עד 16.5% מהשכר של העצמאי (זיכוי בגובה 35% עד 5.5% מהתקרה המוטבת, 11% מתקרה המוטבת תוכר כהוצאה).

כל עוד הוא אינו עובר את פעמיים ההכנסה הממוצעת במשק, יחד עם זאת אם יש לעצמאי הטבת מס מסוג "הוצאה מוכרת" על ביטוח אבדן כושר עבודה, הטבת המס על הפקדה לקרן פנסיה עומדת רק על 16% מהשכר.

לעצמאים מומלץ להפקיד סכום חודשי קבוע לקרן הפנסיה, לשמירת הכיסוי ביטוחי שקרן הפנסיה נותנת וכדי שלא יאלצו בסוף השנה להפקיד סכום גבוה בבת אחת עבור הטבת המס.